משפט שכדאי לתהות ולבהות בו.
בואו נדבר על פגיעות ופגיעה וההסכמה לכך, כי ללא ההסכמה לפגיעה, לא נוכל באמת לקיים מע' יחסים.
לכל אדם יש רגישויות שונות במפגש שלו עם עצמו, עם האחר ובמפגש שלו בזוגיות, כשבזוגיות הרגישויות מקבלות ווליום גבוה.
במע' יחסים בריאות, לכל צד יש סיכוי להיפגע וגם לפגוע ולא בגלל שרצינו בכך, אלא בגלל שהמפגש המשותף מעיר ומעורר את הרגישות ויש בתוכו גם את הריפוי הגלום.
כשאנחנו מסכימים במהות שלכל מע' יחסים שאנחנו נמצאים בה, יש את הפוטנציאל הגלום לפגיעות ולפגיעה וגם הפוטנציאל הגלום לריפוי, אפשר גם לסלוח על מקומות הפגיעה גם לעצמנו וגם לאחרים ובתוך שכך לקיים מע' יחסים טובות.
ביומיום ולא רק ביום הכיפורים, אני מזמינה אותנו לסלוח לעצמנו ולאחרים על המקומות שנפגענו ופגענו ולדייק לתוך הפנימיות את הריפוי, כי הכל הוא לימוד אחד גדול.
אנחנו יודעים את זה מהסתכלות שלנו לעבר ואיזה דברים הפעילו אצלנו רגישות וכעבור זמן וריפוי של התובנות, לא נמצאים עוד בחיינו.
כשאנחנו מסתכלים על זה בעוד רמה, אנחנו יכולים להודות למקומות שבהם נפגענו ופגענו, כי זה האמון שלנו בריפוי, בדרך אליו ובתוצאה שלו.
משפט לשיחה שאפשר לנהל בתוך מע' היחסים מידי פעם הוא –
אני מבקש/ת סליחה…. וסולח/ת על….
שיחה עם עומק וקירבה נפשית-ריגשית שלגמריי כדאי להנות ממנה.
לחיי הריפוי בכל הצורות שלו ???
